סעיף 2(7) לפקודת מס הכנסה מחייב במס הכנסות בגין השכרת נכסים שאינם מקרקעין (נכסים מוחשיים ולא מוחשיים).
לדוגמא:
הכנסה מנכסים מוחשיים: השכרת רכב, מכונה, ציוד, מתן רשות שימוש וכו’.
הכנסה מנכסים שאינם מוחשיים: מתן רשות שימוש בפטנט, ידע, תגמולים בעד שימוש בזכויות יוצרים, פטנטים, סימני מסחר, קניין רוחני וכל מה שאיננו מוחשי.
חשוב להבחין אם מדובר במכירה או השכרה לפי סעיף זה. ישנה בעיתיות במקרים רבים להבחין אם מדובר בהשכרה או במכירה.
מכירת ידע הינה הכנסה הונית ואילו השכרת ידע הינה הכנסה פירותית לפי סעיף 2(7).
סעיף 2(7) לפקודת מס הכנסה (נכסים אחרים) – השתכרות או ריווח שמקורם בכל נכס שאינו אחוזת-בית ולא קרקע ולא בנין תעשייתי;
מבחנים להבחנה בין השכרה למכירת של ידע
על מנת לקבוע האם מדובר בהשכרה או מכירה יש לבדוק את תנאי ההסכם. כלומר, יש לבדוק בהסכם
פס”ד ארופורנירים – מדובר בחברה בעל ידע שהושכר לחברה אחרת למשך 6 שנים. נשאלת השאלה האם מודבר בהשכרה לפי נכסים אחרים או במכירה (מס רווח הון).
בית המשפט קבע שקיימים מס’ מבחנים להבחנה בין מכירה להשכרה:
- פרק הזמן שבו הועבר הידע – ככל שפרק הזמן ארוך יותר הרי שמדובר במכירה.
- מגבלות השימוש על השוכר – ככל שישנם יותר מגבלות על השוכר מצד המשכיר הרי שמדובר בהשכרה.
- מגבלות המוטלות על המשכיר – ככל שיש יותר מגבלות על המשכיר כגון: יכולת השימוש שלו בידע, העברת הידע לאחרים וכו’ הרי שמדובר שמכירה.
- היכולת להשתמש בנכס בתום תקופת השכירות – אם השוכר מתחייב שלא להשתמש בידע לאחר תום תקופת השכירות הדבר עשוי להעיד על כך שמדובר בהשכרה.
הערה: אופן התשלום (מזומן או תשלומים) אינו מעיד על המהות הכלכלית של העסקה.
סעיף 8ב לפקודת מס הכנסה קובע שהכנסות מסעיף 2(7) ידווחו על בסיס מזומן גם אם מדובר על הכנסות מראש.
